|
בפברואר 2020 ביקר בפרוייקט הצלם ליאור ספרנדאו, צלם המתמקד בפורטרטים אנושיים, שעבודתו קוראת תיגר על הנרטיב המקובל, ומבקשת להעלות מודעות לנושאים המשפיעים על קהילות שונות ברחבי העולם, ולתת ביטוי ויזואלי לאנשים המצויים על פי רוב בשולי החברה. ליאור צילם פורטרטים של תלמידי הפרוייקט ומשפחותיהם, מרביתם על רקע ציורים שצוירו על ידי התלמידים, והמבטאים את תחושותיהם וחלומותיהם.
במקביל, ערכה שותפתו של ליאור לפרוייקט, הגר סיבוני, ראיונות אישיים עם תלמידי הפרוייקט, בהם סיפרו התלמידים על שנות חייהם בישראל, על טראומת הגירוש, על הלימודים באוגנדה, על פליטות ועל חלומותיהם לעתיד. התערוכה, שהוצגה באירוע ההשקה של קמפיין גיוס מלגות לפרוייקט, ביום 2.9.21,, משלבת אחדים מצילומיו של ליאור, ביחד עם ציטוטים מהראיונות עם המצולמים, ומהווה צוהר לעולמם של תלמידי פרוייקט Come True. התערוכה הוצגה בסטודיו מ.ל.א. - מפגש בין כרמל בר ומיכל אביתר, יוצרות רב תחומיות המתמקדות במיצגים קולינרים. משלבות פרקטיקות של עיצוב, במה ומטבח לחוויות אכילה העוסקות בגוף, זמן, מקום וחושים אוצרת התערוכה: שירה פורשטט לקריאת טקסט האוצרת על התערוכה לחצו כאן |
אבוק אקץ' קוואלציירתי חלום שחוזר אליי הרבה - מקום קטן עם הרבה אנשים, צעירים, צפוף, כולם חולים. כולם היו צריכים דרך החוצה ועזרה. אני לא יודעת למה אני חולמת את החלום הזה, אבל אני מרגישה שאני צריכה לעזור לאנשים האלה. אני רוצה להיות מדענית שממציאה תרופות, לכל המחלות שיש במדינה שלי. הדרך היחידה לעזור ולמצוא דרך החוצה מהמעגל הזה זה אני - זו המדינה שלי.
כשהייתי בישראל החלטתי שאני רוצה להעתיק את סגנון החיים שם - את ביטוח הבריאות. היה לי כרטיס, ורק עם להראות אותו יכולתי לראות רופא ולקבל תרופה. פה באוגנדה זה לא עובד ככה, וגם לא בדרום סודן, שם אין לי כרטיס כזה. אנחנו צריכים ללכת, לשלם לרופא במקום, ולרוב לא יתנו לנו תרופות שיעבדו. וזה עולה המון כסף. אני חולה הרבה - יש לי בעיות בעיניים. בלי חינוך אני לא אוכל להשיג את המטרה שלי, ולכן ציירתי ספר. אני מבולבלת, כי אני לא בטוחה איך טכנית לגרום לזה לקרות. אני גם מבולבלת כי אני לא יודעת למה החלום חוזר אליי. לראיון המלא |
אגיו מריויש לי זכרון טוב מטבריה, השכנים שלי שהיו כמו משפחה שלי ועזרו לי, ישראלים. מצאנו בית ספר ארליך טבריה. אהבתי מאוד לצפות בטלוויזיה, בהופ, בערוץ הילדים. היה לי שם חברים טובים. אני הכי מתגעגע לישראל לחופש. פה באוגנדה אין לי חופש, בית ספר זה מאוד עמוס, ואין לי זמן כל כך לעשות ספורט ותחביבים. אני אוהב לצייר לשחק כדורסל וכדורגל. אני משחק בנבחרת של הבית ספר כדורסל
לראיון המלא |
אלול גבריאלעל הלוח ציירתי כלא. ציירתי את זה בגלל שאני חיה פה בבית ספר ובמערכת פה וזה כמו כלא. נמאס לי להיות במדינות שמעליבים אותי ושאומרים לי ללכת הביתה. אז אני מעדיפה להיות בדרום סודן. לפעמים אני חושבת על להפסיק ופשוט לחזור הביתה. אבל אני מתעלמת מהם הרבה. אני עייפה מזה. מכריחים אותי בבית ספר הזה לקום מוקדם מאוד ולקרוא ספרים. זה לא יעיל. אני כל כך עייפה וכל מה שאני חושבת עליו זה ללכת לישון. וזה אפילו לא מעניין אותי. אני מרגישה כאילו אני בעונש. ולהתקלח במים קרים בשעות האלה זה לא נעים, אפילו בגשם אני צריכה להתקלח במים הקרים. חלק מהמורים פה אגרסיביים ואם לא והלך לי במשהו הם
אומרים שאני מבזבזת את שכר הלימוד שלי לראיון המלא |
אפיטי לוקאפליט זה מישהו שעזב את המדינה שלו וצריך עזרה ממדינות אחרות. לפליטים הרבה פעמים אין הורים גם. אני בערך מרגישה כפליטה. בישראל הרגשתי יותר כפליטה כי לא היה לי את ההורים שלי שם. גם פה באוגנדה אין את ההורים שלי. לא ראיתי את אמא שלי כבר שבע שנים. מאוד קשה לפגוש אותה, היא בסודן כרגע בחרטום.
לראיון המלא 
כריסטין איוויןיש לי חלום לייצר מוצרים בשביל נשים - קרם גוף ובגדים, ואני אצטרך להתאמץ הרבה בשביל לגרום לזה לקרות כי זה לא כל כך נהוג בדרום סודן. אני אצטרך להיות יזמית ולהתייעץ עם אנשים שכבר עושים את זה. אני רוצה לחזור חזרה לדרום סודן ואני חושבת שבסוף השנה הזאת אני אסיים את הלימודים. אחרי זה אני ארצה ללכת ללמוד עסקים וחשבונאות, אני טובה במתמטיקה וזה יעזור לי לעסק שלי בעתיד
לראיון המלא |
אוואל מריוציירתי את הפרלמנט. אני רוצה להיות הדוברת של הפרלמנט בדרום סודן. אני לא מסכימה עם הרבה דברים שקורים שם. אפשר להיות בפרלמנט רק מגיל 40, אבל מה עם אנשים צעירים וזכויות של נוער? נשים גם לא חלק מהפרלמנט. אני לא יודעת איך אגרום לזה לקרות. אני רוצה שזה יהיה העבודה שלי כי יש לי בטחון, אני יכולה לדבר, אני חושבת שאני יכולה לשפר את המצב. דרום סודן לא מפותחת, היא מוכת מלחמה, יש הפרדות בין השבטים ואני רוצה לשנות את זה לטובה
לראיון המלא 
דיויד שרגולד לברק בילהאני כל כך קשור לתרבות שלי ואני אוהב לייצר בגדים שמייצגים את העבר שלי ואת התרבות האפריקאית. יש לי ליין בגדים שלי שאני מציג בתצוגות אופנה במקום שאני לומד בו. החלום שלי זה להפוך לאינרטנשיונל פאשן דיזיינר, לחקור ולהציג ולחשוף אופנה אפריקאית לשאר העולם. אני רוצה לשמר את התרבות האפריקאית ולהראות את היופי הנסתר של הלבוש שלנו, שלדעתי לא מקבל הצגה ראויה בעולם. המטרה שלי היא להפיץ את זה ולהציג את זה ברחבי העולם. הסגנון והאופנה האפריקאית השפיעו והושפעו מהעולם המערבי. אבל האופנה האפריקאית נטועה עמוק בתרבות שלה, שהיא מגוונת ומורכבת בהתאם לכל שבט שיש לו את המאפיינים שלו. אחד הסודות השמורים ביותר של אפריקה הוא האופנה שלה והיופי של הסטייל שלה, שגלום בצבעים שלה
לראיון המלא |
אוואר מביוץבאתי לישראל ב 2007. אני זוכרת את הבית שהייתי בו וכמה מהחברים. הייתה לי חברה טובה בשם ניגר והיא הייתה מדרום סודן. גרנו באילת. היא עדיין גרה שם. אנשים היו נחמדים בישראל ולא הרגשתי מופרדת, הרגשתי שמתייחסים אלינו שווה בשווה. אני מתגעגעת לחברים שלי ולמקום שגרנו בו. היינו הולכים לשחות הרבה בים ואהבתי את זה. הייתי כל כך צעירה שאני לא זוכרת שום דבר שהיה קשה מדי - הייתי בת תשע כשעזבתי. אני עדיין זוכרת עברית ויכולה לדבר ככה
לראיון המלא 
גטלנג קוןציירתי על הלוח סימני שאלה. אני עומד לסיים את סיניור 6 (כיתה י"ג), ואני לא יודע מה יקרה בשנה הבאה ואם אוכל להמשיך ללמוד. אני מאוד רוצה להמשיך ללמוד ולהפוך להיות עורך דין. צריך ללמוד להיות עורך דין במקום שבו רוצים לחיות בו כדי לדעת את החוקים. הייתי שמח לעשות את זה בארצות הברית או בקנדה. לא הייתי עושה את זה בדרום סודן כי איכות הלימודים שם לא טובה. אני אבל כן רואה את עצמי חי שם כשאני אהיה גדול יותר
לראיון המלא |
אייזיק וויליאםאהבתי לגור בישראל, החיים היו די טובים ופשוטים - לומדים כל יום דברים חדשים ופוגשים אנשים חדשים, ואנשים אדיבים. אני מתגעגע לחברים שלי, לבית שלי ולחיים שלי שם, הייתי מאוד שמח. החיים שלי באפריקה די קשים, הם לא טובים כמו בישראל. אין לנו כאן חופש לעשות כרצוננו או להגשים את החלומות שלנו
לראיון המלא |
ניאבוי מרי דובולציירתי ספירלה כי ציירתי בלבול - אני מאוד מבולבלת. סיימתי השנה תיכון ומאז אני לא בטוחה איך דברים יתפתחו. זה מפחיד. יש לי הרבה מחשבות ושאלות בלתי נגמרות. אני שואלת מה אני אעשה עכשיו, ואיך דברים יראו עכשיו, והאם אצליח להמשיך
לראיון המלא |
ניאדופ דובולציירתי עץ שכל העלים שלו נפלו. לפעמים אתה מאבד את התקווה, אתה לא מצליח להשיג את המטרות שלך ואתה דואג. אני רוצה להיות רואת חשבון אבל אני מפחדת שאני לא אצליח לעשות את זה בגלל מצב כלכלי. אני רוצה ללכת לאוניברסיטה אבל לא באוגנדה, אולי בקניה. קניה נראית לי מקום טוב יותר מאוגנדה, לימודים יותר איכותיים
לראיון המלא |
סמואל חאלדפליט זה מישהו שברח מהמדינה שלו בגלל בעיה, כמו מלחמה, ומחפש מקום בטוח וחיים יותר טובים. אני לא מרגיש שאני פליט, למרות שאנשים כל הזמן אומרים לי. אולי מבחינת ההגדרה אני פליט אבל אני לא מרגיש ככה. אני באפריקה ואני בבית. וגם בישראל לא הרגשתי ככה כי הייתי פשוט קטן ונהנתי מהחיים. לא ידעתי על הבעיות
לראיון המלא |
סייגין גג'אקבישראל לא חליתי הרבה וגם אם כן היו תרופות. פה באפריקה אנחנו חולים הרבה, ואנשים פה חולים ואז מתים. אני חולה כאן הרבה, הולכת למרפאה, אבל אז אני חולה שוב. אני מקבלה מלריה טיפוס, זיהומי שתן. אני מרגישה שאני נהיית חולה כל כך הרבה ושלא תמיד הטיפול הרפואי עושה כל כך הרבה חוץ מלתמוך בי. זה גורם לי לעצבות. אני חושבת שאחרי הלימודים אני אלך ללמוד על תרופות ורפואה, כי אני לא רוצה שאנשים יסבלו כמוני. אני חושבת שזה יכול להיות פה באוגנדה
לראיון המלא |
סילביה אנדראהציירתי נשים שסובלות מפוליגמיה, הן חלשות, הן עסוקות בלדאוג לילדיהן לבד בלי שיש אף אחד שעוזר להן. במדינה שלי, אם ילדה נכנסת להריון, הם מאשימים את אמא שלה, והם מתעללים פיזית בשתיהן. אני לא יכולה להמשיך לראות את זה, את היחס לנשים כאילו הן לא בני אדם גם כן. זה כואב לי לראות איך במדינה שלי גברים מסתכלים על נשים מלמעלה, מזלזלים בהם. אני חושבת שצריך לעורר מודעות לא להתחתן עם נשים מרובות. אם אתה לא חושב שאישה היא יפה יותר, מישהו אחר ימצא אותה יפה. אנשים רבים שאני מכירה בחיי סבלו מזה
לראיון המלא |
סאנדיי וויליאםהיום האחרון שלי בישראל היה ממש אומלל, והייתי צריכה להיפרד מהחברים שלי אבל לא הייתה לי הזדמנות להיפרד מהם. חשבתי שאנחנו רק נוסעים לחופשה, לא הבנתי ממש מה קורה, הייתי בת 9-10. הייתי בטוחה שנחזור לישראל וככל שהבנתי שזה לא יקרה הפכתי יותר אומללה
לראיון המלא |
ג'ויס ג'יימסאני רוצה לצייר יער. לפעמים אני מרגישה ביער, אבודה, ואני צריכה להבין מה הדרך הלאה שלי. אני מרגישה אבודה לפעמים, כי אני מפחדת שבעתיד אני אהיה אבודה
לראיון המלא |
נאן גלואק |
אלוק גלואק
אטוץ' עמוס |
אדית עמוס |
ת'ייק פיטר (טקטקה) |
|
|
|
|
|